חינוך לאן?

היי חברים,

לאחר שראיתי והתנסתי בתור אמא ובתור מורה בכמה מוסדות חינוך שונים בארץ ובארצות הברית, החלטתי לשתף.
אני רחוקה מלהיות מומחית לחינוך. לצערי, מלבד תעודת הוראה, אין לי כל הסמכה בתחום החינוך ולכן אני כותבת מעמדה של אמא, אזרחית וגם קצת מורה.

כבר שנים שמתרעמים על כך שהחינוך בארץ לא טוב, אין כסף, המורים לא מקצועיים, הכיתות מלאות, שר החינוך לא עושה כלום והילדים לא מחונכים. אני לא מסכימה עם האמירות האלה באופן גורף. יש בהם אמת, אבל היא יותר עמוקה מלומר אין כסף. 
יש כסף, השאלה מה נעשה איתו. יש מורים מקצועיים ואידאולוגים, השאלה מה המערכת מאפשרת להם. הילדים- מקסימים! אור גדול. אבל לפעמים המסגרת "מכבה" אותם. 
אין לי כוונה להכנס לעובדות, נתונים וסטטיסטיקות. אני רוצה לשתף בטוב וברעיונות מעניינים שאספתי ועודני אוספת מהמסגרות השונות. אולי זה יגרום לכמה מאיתנו לחשוב עוד רגע, לשנות גישה, לקחת רעיונות וגם לתת רעיונות נוספים.

"הכל מתחיל בחינוך"- זו לא קלישאה ולא סתם איזו סיסמה של מפלגה זו או אחרת. אם החינוך לגיל הרך יקבל את המשאבים הנכונים, אנחנו נגדל פעוטות שיגדלו לילדים, שיגדלו לנוער ואחר כך לבוגרים, טובים יותר. כשאני אומרת טובים יותר, אני מתכוונת לבני אדם טובים יותר ואזרחים טובים יותר (מה שיקטין משמעותית את האוכלוסיה בבתי הסוהר, שפועל יוצא מזה הוא תקציב קטן יותר לבתי הסוהר).
ילד קטן הלומד את הבסיסי ביותר- כבוד לזולת ולא כסיסמה, אלא כדרך חיים- אני לא מפריע לחבר, אם אפשר לעזור לו גם אעזור לו, אתחשב בו, אדבר אליו בנימוס ואתנהג אליו בכבוד הראוי לו וחלילה לא בכל דרך אלימה. ילד זה יגדל להיות לאדם שיעמוד בסבלנות בתור, שלא יחתוך אותך בכביש, יצפור לך בתרועה מחרישה, יקלל אותך כי חיכית רגע ברמזור צהוב, ישמע מוזיקה רועמת בחצרו כל הלילה וכדומה. החינוך צריך לבוא ראשית ללימודי מקצוע וכחלק מלימודי כל מקצוע.

עיצרו רגע וחישבו, כמה נעים יהיה לנסוע בכביש שכולם סבלניים בו. לעמוד בתור בלי להילחם על המקום שלך. לנסוע ברכבת או באוטובוס ברוגע. לחייך ולומר שלום לאנשים ברחוב רק כי הם חולפים על פנייך...זה לא אוטופיה, זה קיים במדינות אחרות בעולם. קשה להשוות את אורח החיים הלחוץ שיש בישראל לעומת אי אילו מדינות אחרות, אך זה לא חלום לרצות את זה!

במחשבות האלה אני נותנת משקל גדול ואחריות רבה למטפלות, גננות וכל העוסקים בגיל הרך. זה הגיל בו הילד מתעצב ואם נוטעים בו בסיס מסוים יש להניח כי זה ינחה אותו הלאה, בתקווה שמחנכיו גם בהמשך יהיו עקביים בעמידה על אותם ערכים.

אסכם בנימה אופטימית, אפשר לשנות. גם בתוך מערכת שנראית מאוד ברורה ואל כך אתייחס בפעם אחרת. ילדים הם העתיד ואם רוצים שהעתיד שלנו יראה אחרת, זה צריך להתחיל מהם.. אמרו את זה אלפים לפני, אבל כמה מהם עשו עם זה משהו?