היי חברים,
אז קודם כל אור. ילדים הם אור, הם מאירים, הם ממלאים ואם ילד כבוי צריך לבדוק מהי הסיבה לכך.
בתור מורה בתיכון, לפני עוד דרך ארוכה לזכייה בתואר "המורה של השנה" ואני אמשיך לעבוד על כך, ככל הנראה, כשאחזור לכותלי בית הספר. אם יש משהו אחד שאני מרגישה שהצלחתי בו, זה לראות את האור הזה בכל תלמיד שישב אצלי בכיתה. בכל תלמיד היה את הטוב הזה, את היכולת הבולטת מהאחרים, את אותן התכונות שגרמו לי להעריך ולאהוב אותו. (והיו גם כאלה שלקח לי זמן רב יותר למצוא את זה אצלם, אבל זה קרה) ועל כך אני יכולה לומר בפה מלא שאהבתי ועודני, את כל תלמידיי. זאת בזכות הגישה שגרמה לי לראות את אותו האור ולהגיע בשמחה לעבודה בכל יום מחדש למרות כל הקשיים.
כנסו לכיתה, תסתכלו סביב, זו לא עוד חבורה רנדומלית של ילדים/ נערים, כל אחד הוא עולם ומלואו. כמו שהם זוכים בנו כמורים שלהם, גם לנו כמחנכים ואנשי הוראה יש את הזכות שלפנינו יושבים קבוצת תלמידים שברוב המקרים מקשיבה ולומדת מאיתנו, גם אם זה דבר אחד קטן, זו עדיין זכות ללמד. אם מנסים להזכיר זאת לעצמנו בתוך הסערות היום יומיות שאנו חווים בעבודה זו, מצליחים לנטרל את כל "הרעשים" שמסביב ונהנים מהרגע.
כנסו לכיתה, תסתכלו סביב, זו לא עוד חבורה רנדומלית של ילדים/ נערים, כל אחד הוא עולם ומלואו. כמו שהם זוכים בנו כמורים שלהם, גם לנו כמחנכים ואנשי הוראה יש את הזכות שלפנינו יושבים קבוצת תלמידים שברוב המקרים מקשיבה ולומדת מאיתנו, גם אם זה דבר אחד קטן, זו עדיין זכות ללמד. אם מנסים להזכיר זאת לעצמנו בתוך הסערות היום יומיות שאנו חווים בעבודה זו, מצליחים לנטרל את כל "הרעשים" שמסביב ונהנים מהרגע.
בתי לומדת כעת בגן בארצות הברית. בכוונה אני רושמת 'לומדת', כי היא לומדת, הגן הוא לא בייביסיטר (שכמו בכל דבר יש יתרונות וחסרונות לכך). בכל בוקר הילדים בגן נשאלים שאלה ורושמים על לוח את שמם בעמודה המתאימה של 'Yes' או- 'No' במפגש שמתקיים לאחר מכן, מתבקשים התלמידים לומר את תשובתם אם הם מעוניינים בכך וגם לפרט. השאלות הנשאלות מחייבות את התלמידים, בני 3-5, לחשוב לרגע וגם לי כהורה לא פעם לקח שנייה או שתיים להבין את פשר השאלה ולחשוב על התשובה. המורה מדברת על הנושא, אך אין אף פעם אמירות של "אתה טועה" או "אתה צודק". הרעיון שעומד בבסיס הוא לחשוב. דוגמא לשאלה שנשאלה באחד הימים בהם עסקו התלמידים בחרקים שונים: "האם גמל שלמה יכול לאכול תולעים?" (תרגום מאנגלית). חלק מהתלמידים ענו "לא", חלקם פירטו ואמרו שזה מגעיל ומלוכלך ולכן לא יכול להיות שהם אוכלים את זה ואחרים שפירטו אף יותר ענו תשובות כגון: "גמל שלמה חי מעל האדמה ותולעים חיות מתחת לאדמה ולכן זה לא הגיוני שהם יאכלו אותן". אלו תשובות של ילדים, זו החשיבה שלהם ומה שחשוב כאן זה שהם חושבים.
ואם כבר חנוכה בפתח ולעניות דעתי לא קל לספר לילדי הגיל הרך על יוונים ומכבים ולמה היו צריכים לשחק בסביבונים (אני לא הצלחתי לפשט את זה..) אז אפשר לנצל את מרכיבי החג ולעבוד איתם. לחזור לרעיוןן השאלה בבוקר- לשאול את הילדים מבין שני סביבונים העשויים מחומרים שונים או צורות שונות, "מי יסתובב זמן רב יותר?" הראו להם כד קטן עם שמן והביאו מספר כוסיות קטנות ושאלו- "האם השמן שבכד יספיק למלא את כל הכוסיות?". הם לא צריכים קורס במבוא לפיזיקה או כימיה כדי לענות על השאלה אלא רק לחשוב ולענות. גם אם יטעו, הם לפחות למדו לחשוב!
ולגדולים יותר- אפשר לעסוק בניסים, בשאלות מורכבות יותר ואף בדיון על הנס. להביא סיפורים מהבית על ניסים ולהפוך את לקט הסיפורים לחוברת או מצגת. אפשר ליצור סרטון העוסק בכך. אפשר לתת לילדים ואף לקטנטנים שבינהם, לעשות סקר- "האם אתה אוהב סופגניות עם ריבה"?, נשמעת שאלה פשוטה ומשימה חסרת תכלית? יתכן, אך במשימה הזאת לומדים ילדים מהו סקר ואיך עושים סקר בצורה הפשוטה שלו בתור התחלה. אם מדובר בילדים בגיל בוגר יותר, אפשר להרחיב את הסקר וגם ללמד לעבד את הנתונים.
כך אני רואה את השימוש בחג, ללמידה של כלים שונים.
כך אני רואה את השימוש בחג, ללמידה של כלים שונים.
לפעמים אנחנו מזלזלים בילדים קטנים ומדברים אליהם בצורה ילדותית ולא מעריכים את היכולת שלהם לקלוט ולהבין דברים לא פחות טוב מאיתנו המבוגרים, אם לא טוב יותר (למשל קליטת שפות חדשות). מה שלא קשור לבשלות שלהם ולא עלול לפגוע בתמימות שלהם, לדעתי מוזמן בברכה.
לכן בכל הפעילויות היום יומיות שאנחנו עושים איתם, אפשר ללמד אותם משהו חדש וכמובן ללמד לחשוב. כשמבשלים יחד אפשר ללמוד ששמן קל יותר ממים ולהדגים את זה ושקמח ומים יכולים להפוך לדבק. להסביר איך פועל האוטו ולמה צריך לתדלק, למה ממחזרים וממה עשוי כל דבר וכדומה.
אני זוכרת שבאופן לא מודע הייתי סופרת עם בתי את המדרגות שהיינו עולות בכל פעם לקומה השנייה בבית ולהפתעתי היא ספרה בגיל מוקדם יחסית, ככל הנראה הפנימה את הספירות שלנו..
בכלל חשיפה של ילד לעולמות תוכן שונים, גורמת לו מלבד הידע שהוא קולט, לשאילת שאלות ותהיות. מהניסיון האישי שלי מוזיאונים מאוד עוזרים בחשיפה שכזאת אבל זה אפשרי בדרכים רבות. למשל חלל זה נושא שמאוד מעניין אותי ולכן כשהייתי צריכה לבחור סרט לניתוח מסוים או שיעור העשרה, הייתי עוסקת בזה ומצאתי שרוב התלמידים לא ידעו חצי דבר על כך. הימור שלי, זה נושא שנראה גדול מדי מכדי לדבר עליו עם ילדים. שוב מהניסיון אצלי בבית גם בתור ילדה שחלמה להיות אסטרונאוטית וגם עם הילדה הפרטית שלי, אפשר להסביר על חלל וחלליות ומערכת השמש.לא, אנחנו לא "חופרים" בבית ולא מקריאים לה אינציקלופדיות אם כך זה נשמע, אלא רק מנצלים באופן טבעי את ההזדמנויות ללמד ואם יש עניין אז מעמיקים יותר בנושא, מראים איזה סרטון מופשט או עושים ניסוי.
ניתן לעשות ניסויים פשוטים שמצריכים חומרים הנמצאים בכל בית. איך מים קופאים ומפשירים למשל.
אין סוף לרעיונות ולשמחתנו האינטרנט מוצף בכאלו. רק ללחוץ ולחפש.
בכלל חשיפה של ילד לעולמות תוכן שונים, גורמת לו מלבד הידע שהוא קולט, לשאילת שאלות ותהיות. מהניסיון האישי שלי מוזיאונים מאוד עוזרים בחשיפה שכזאת אבל זה אפשרי בדרכים רבות. למשל חלל זה נושא שמאוד מעניין אותי ולכן כשהייתי צריכה לבחור סרט לניתוח מסוים או שיעור העשרה, הייתי עוסקת בזה ומצאתי שרוב התלמידים לא ידעו חצי דבר על כך. הימור שלי, זה נושא שנראה גדול מדי מכדי לדבר עליו עם ילדים. שוב מהניסיון אצלי בבית גם בתור ילדה שחלמה להיות אסטרונאוטית וגם עם הילדה הפרטית שלי, אפשר להסביר על חלל וחלליות ומערכת השמש.לא, אנחנו לא "חופרים" בבית ולא מקריאים לה אינציקלופדיות אם כך זה נשמע, אלא רק מנצלים באופן טבעי את ההזדמנויות ללמד ואם יש עניין אז מעמיקים יותר בנושא, מראים איזה סרטון מופשט או עושים ניסוי.
ניתן לעשות ניסויים פשוטים שמצריכים חומרים הנמצאים בכל בית. איך מים קופאים ומפשירים למשל.
אין סוף לרעיונות ולשמחתנו האינטרנט מוצף בכאלו. רק ללחוץ ולחפש.
הנה מספר אתרים שהכרתי המפרטים ניסויים מדעיים המתאימים לילדים ושניתן לבצע בבית:
חג חנוכה שמח ומואר!
אשמח תמיד לקבל רעיונות נוספים בנושא.
תגובות
הוסף רשומת תגובה