היי
חברים,
אחד
הנושאים השנויים ביותר במחלוקת הוא נטילת ריטלין בקרב תלמידי גן ובית ספר. הדעות
בעד מצביעות על שינויים חיוביים ובלתי יאומנים בילדים הזקוקים לתרופה ונוטלים אותה
והדעות מנגד טוענות כי אנו מסממים את הילדים ומוציאים להם את החשק והתאבון בין
היתר.
כיוון
שזה נושא כה שנוי במחלוקת החלטתי להביא ציטוטים של הורים ומורים כדי שמי שמתלבט או
מתעניין יוכל לקרוא דברים אמיתיים ולא מאמרים בעלמא.
1- מורה לחינוך מיוחד בבית ספר
יסודי: "אני
יכולה לומר לך עכשיו מה דעתי על הרטלין, כשהוא נחוץ הוא כדור קסם וכשלא הוא כדור
הרס. אני כועסת על
הזילות שבנתינתו. אין ספק שיש סביבו כל כך הרבה מחלוקות. יחד עם זאת מי שאכן
הרטלין נמצא מתאים לו והוא אכן זקוק לו הוא מחולל פלאים לא רק עבור המורה, אלא
בעיקר עבור הילד אשר פתאום מצליח להקשיב באמת למה שמתרחש סביבו ולהיות חלק בכיתה.
סוף, סוף הוא יכול להשתלב חברתית והאימפולסביות נשלטת.
תמיד חשוב לבחון את מבחן התוצאה- אם ילד מצליח
למרות כל קשייו להגיע להישגים אז מדוע עליו לקחת??? אולם אם יש ילד אשר מבחן
התוצאה בתחומי החיים השונים- לימודים, חברתית, מגלה כשלונות וקשיים אז הרי שכדאי
לבחון את מתן הכדור.
אני תמיד אומרת שכדאי לבחון אם היתרונות עולים על החסרונות והכי
חשוב זה שכדור תמיד אפשר לתת ותמיד אפשר להפסיק ולפעמים הוא באמת יכול לחולל
פלאים. חינכתי ילד שהרטלין עשה לו פלאים עזר לו להגיע לידי השגים וזה העלה את
הדימוי העצמי. מצד שני, מכירה ילד שהומלץ לתת לו, אך בתור המחנכת שלו לא חשבתי שיש
בכך כל צורך, הישגיו היו טובים, מבחינה חברתית היה מקובל.
מאוד חשוב לא להקל ראש והיום גם יש סוגים שונים. תמיד חשוב לכבד
את ההורים, להבין ולכבד את החששות, יש הצפת מידע היום לכן ההורים גם מאוד מבולבלים
בנושא."
2- אמא לילד בכיתה ב שלאחרונה החל לקחת ריטלין:
"מה שגרר אותי לזה היה בעיקר המצב הנפשי שלו. הוא
היה מבואס וכל הזמן אמר שהוא טיפש והוא לעולם לא יצליח. יום אחד הוא אמר לי ׳אמא, איזה כשלון אני׳ יום למחרת קבענו תור
וברוך השם כשהמצב האישי משתפר ורואים הצלחות גם מתחילים להאמין בעצמך".
3- מורה לחינוך מיוחד בחטיבת
ביניים: "אז מה אני חושבת על ריטלין? תלוי.... יש ילדים שאני לא מבינה למה הם צריכים לקחת. שבעיות או
קשיים מסויימים יכולים להפתר בקלות ואפילו אולי כדאי שהילדים ינסו להתמודד בעצמם
עם עצמם. בסופו של דבר הם יצטרכו למצוא פיצויים בחייהם על קשיים שקיימים והכדור
עוקף את הקושי. מנגד, יש ילדים שזועקים לעזרה, שמנסים בכוחות עצמם ולא יכולים. זה
חזק מהם! כדור יכול לשנות להם את החיים באמת! וגם למשפחתם שהרבה פעמים
"סובלת" איתם.
אני כמורה לחינוך מיוחד לא ממהרת לדבר עם ההורים על קשיים שלדעתי
דורשים טיפול (ואף אסור לי לעשות כך..) אך כמורה, אפשר לכוון הורים ולהפנות לקבלת
עזרה (שברוב המקרים תהיה באמצעות כדור). אני באמת מנסה להתמודד ולא פעם זה בא
לרעתי, אבל זה מגיע מתוך האמונה שאדם צריך לחיות עם מי שהוא. למצוא דרך להצליח
בחיים למרות הקשיים. זה עבד הרבה פעמים ועם השנים שעוברות אפשר למדוד הצלחות של
הגישה (וגם של הילד עם עצמו) וכך גם עם הצד השני של אלה שקיבלו תרופתי."
4- גננת ותיקה: "ההורים של ילדי הגן לא היו מוכנים לתת, אבל
לילדים מסויימים שפשוט לא היתה ברירה, זה עשה פלאים וגם הדימוי העצמי והחיצוני
שלהם השתנה מילד 'מופרע' לילד נעים, חברותי, קשוב, יוצר, עובד ומקשיב, שינוי מדהים. כשילד רגוע ומרוכז הוא פנוי ללמידה.
הכדור גורם לחוסר תאבון אבל אחרי כמה שעות הילד חוזר לעצמו."
לי
היו תלמידים בכיתה שנטלו את הכדור (ריטלין או קונצרטה) על חלקם ידעתי ועל חלקם לא.
אפשר לראות מתי ילד שלוקח בעקביות תרופה, מפסיק לקחת אותה, ההתנהגות והריכוז בהחלט
שונים. גם אני יכולה להצביע על שינוי לטובה בריכוז של תלמידים אך לא יכולה לומר את
אותו הדבר על מצב הרוח שלהם. כיוון שמדובר בילדים גדולים בני 16+, הרבה פעמים
ההחלטה הייתה בידיים שלהם וכשתלמיד בא ואומר לי "טל הכדור הזה מפיל אותי, אני
לא אוכל כל היום, אין לי מצב רוח" אני לא יכולה לומר לו שהלימודים חשובים
יותר. במקרה כזה חייבים למצוא פתרונות יצירתיים לתלמיד, איך יישב בכיתה וכמה יישב,
איך יעשה מבחנים וכדומה. בנוסף, קיימות היום כל מיני שיטות אימון, נטילת ויטמינים
שונים המגבירים את הריכוז וכדומה, שאפשר לנסות. אני לא יכולה להעיד על הצלחת אף
אחת מהן, היות וזה גם תלוי תלמיד. בשבוע שעבר דיברתי על המעורבות של ההורים, בנושא
הזה היא מאוד חשובה, חשוב שההורים יבינו את תמונת המצב ואת האפשרויות ויקבלו החלטה
משותפת.
קטונתי
מלהגיע למסקנות האם הכדור כדאי או לא. מה שבטוח הוא שילדים שצריכים אותו הוא אכן
עוזר להם. אני גם לא נכנסת כעת לאשמת הטכנולוגיה וגורמים שונים הגורמים לאותה
היפראקטיביות או קשיי ריכוז, אלא טוענת שבית הספר, לרוב איננו מותאם בימים אלו
לילדים החל מגיל 6 ועד לגיל 18. לרוב האנשים יהיה קשה לשבת בריכוז רב במשך 90 דקות
ואפילו 45 דקות. מדוע מצפים מילדים בני 6 לשבת כל היום?? כאן לדעתי טמונה הבעיה
שבשלה אנו נאלצים לשלוח תלמידים לרופאים בכדי לקבל מרשמים לכדורים כאלו ואחרים.
בתקווה
שמישהו למעלה יתפכח! שבוע טוב!
תגובות
הוסף רשומת תגובה